מחלות מעי דלקתיות

מצבים שונים, המתאפיינים בתהליכים דלקתיים של מערכת העיכול ובמיוחד של המעי הדק והמעי הגס, נקראים מחלות מעי דלקתיות. שני הסוגים העיקריים של מחלות אלה הם קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. ההערכה היא כי בשנת 2010, מחלות אלה גרמו למותם של 34000 אנשים. עקב חומרת התסמינים והסיבוכים של טיפול תרופתי ארוך טווח, מטופלים לעתים קרובות מחפשים שיטות טיפול נוספות.

ברפואה הסינית ניתנת חשיבות רבה לפיזיולוגיה ולפתולוגיה של מערכת העיכול. רבות נכתב, במקורותיה ההיסטוריים, אודות טיפולים ודרכי פעולה המתייחסים לחיזוק מערכת העיכול. כיום, מטופלים רבים נהנים מדרכי טיפול והמלצות הנשענות על אותה הספרות.

במחקר שנערך בנורבגיה הוכח כי השימוש ברפואה משלימה שכיח בקרב אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, וסיכם סך של 49% בשנה שלפני שנערך המחקר. בספרד 23% מהחולים הסובלים ממחלת מעי דלקתית נגשים לשיטות טיפול הנחשבות אלטרנטיביות.

בשנת 2013, פורסמה מטה-אנליזה של 43 מחקרים קליניים מבוקרים הנוגעים ליעילות הטיפול בדיקור ובמוקסה במחלות מעי דלקתיות. תשע מתוך עשרה מחקרים השוו את היעילות של הדיקור עם יעילות התרופה “סולפלזין” ותוצאותיהם הראו שטיפול בדיקור ובמוקסה יעילים יותר. בדיון שנכתב, הכותבים דנו בהבדלים המרכזיים באיכותם של מחקרים מסוימים. נוסף לכך, הם הציגו את התוצאות של שלושת המחקרים הטובים ביותר:

  • ג’ואו וג’ין ערכו ניסוי על 220 חולים והשוו את יעילות הסולפלזין. בקבוצת הניסוי, היעילות הייתה 84,5% והיתה גבוהה באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת, שבה הסתכם סך של .
יעילות
STRENGTH OF EVIDENCE
Poziom dowodów

“Acupuncture + Moxa is more effective than pharmacotherapy (sulfasalazine) in the treatment of inflammatory diseases of intestines”

מוקסה דיקור

Sulfasalazine

  • סטפני יוס והצוות שלה פרסמה את תוצאותיהם של שני מחקרים שעוצבו היטב. הראשון נגע בנושא היעילות של דיקור בטיפול במחלת קרוהן. בו הוכח כי דיקור באופן משמעותי הפחית בצורה טובה יותר את מדד פעילות המחלה מאשר דיקור דמה (250 +/- 51 לעומת 163 +/- 56 בהשוואה ל- 220 +/- 42 לעומת 181 +/- 46). בשתי הקבוצות איכות החיים של החולים השתפרה. יתרה לכך, בקבוצה שטופלה בדיקור סיני הרמה של החומצה הגליקופרוטאינית אלפא 1 הופחתה באופן משמעותי.
    1. עבודה נוספת על ידי הצוות של סטפני יוס נגעה לשימוש בדיקור סיני בטיפול במחלת קוליטיס כיבית. באופן דומה, כמו במקרה של מחלת קרוהן, דיקור הוכח כיעיל יותר מאשר דיקור דמה בהפחתה של מדד פעילות הקוליטיס מ8,0 +/- 3,4 ל4,2 +/- 2.4 ובהשוואה ל -6, 5 +/- 3,2 ל4,8 +/- 3,9. איכות החיים השתפרה בשתי הקבוצות, עם מגמת העדפת קבוצת הדיקור.

    תוצאות אלו דומות למטה-אנליזה שנערכה לפני כן על 11 מחקרים קליניים, שנערכו על ידי צוות מחקר אחר, שהגיע למסקנה כי דיקור ומוקסה יעילים יותר בטיפול בקוליטיס כיבית מאשר הטיפול התרופתי שנותנת הרפואה המערבית. מה גם, שמספר תופעות הלוואי נמוך יותר.

    בשנת 2010 צוות שכלל את אדזארד ארנסט, מבקר ידוע של הדיקור הסיני, פרסם מטה-אנליזה על יעילות הטיפול במוקסה בקוליטיס כיבית. הניתוח כלל 5 מחקרים ותוצאותיו הראו כי טיפול במוקסה היה טוב יותר מהטיפול הקונבנציונלי, ולמרות זאת, עקב איכותם הירודה של מחקרים והעובדה שכולם בוצעו בסין, הטיפול לא הומלץ.

מחלות מעי דלקתיות - מנגנונים

כפי שהוצג בחלק הקודם של המאמר, יעילות הטיפול בדיקור וטיפול במוקסה במחלות מעי דלקתיות גבוהה יותר מאשר הטיפול התרופתי המודרני. חוקרים מנסים לתאר את המנגנונים המולקולריים של טיפולים אלו. כדי לעשות זאת, הם השתמשו בשני מודלים של בעלי החיים, בפרט למחקרים על חולים.

ירחון הגסטרואנטרולוגיה העולמי פרסם תיאור של ניסוי מעניין ביותר שנערך על חולדות החולות בקוליטיס כיבי. לאחר יישומו של טיפול מוקסה הושגה השפעה על השינויים ההיסטולוגיים (שינויים בנפיחות הרירית, ובשחיקה והיווצרותם של כיבים). בנוסף, חדירתם של תאי הדלקת את קיר המעיים הופחתה; יתר על כן, השתפר המראה של בלוטות המעיים. והמעניין ביותר, כיסוי חדש נצפה בכיבי האפיתל, אשר הוכיחו אינדוקציה של תיקון תהליכים. אחת מהמטרות של הניסוי הייתה לבחון את ההשפעה של טיפול במוקסה על אוכלוסיית חיידקי המעיים, מאחר והפרת האיזון שבה נחשבת לאחת מסיבותיו של התהליך הדלקתי. על בסיס בדיקות גנטיות, הוכח כי טיפול מוקסה מוביל להגדלת הרמה של חיידקים פיסיולוגיים כגון Bifidobacterium וLactobacillus, אשר אוכלוסייתם ידועה כקטנה באופן משמעותי בחולדות עם קוליטיס כיבית. במקביל, מספרם של חיידקים פתולוגיים כגון fragilis Bacteroides וEscherichia coli הופחת באופן משמעותי. כמו כן, רמתם של הציטוקינים הפרו-דלקתיים   Interlecuine-12  וTNFα  הופחתו.

מחקרים קודמים על עכברים הביאו תוצאות דומות. גם טיפול באלקטרו-אקופונקטורה וגם טיפול במוקסה גרמו לשינויים היסטולוגיים כגון חדירה לדופן המעי על ידי תאי דלקת, הפחתת נאוטרופיליה ונפיחות. באופן דומה כמו במחקר שנדון לעיל, טיפולים בדיקור ובמוקסה, הסתיימו בתהליכי תיקון. רמת ציטוקינים פרו-דלקתיים IL-1b, IL-6 וTNF-α הופחתה באופן משמעותי. בנוסף התרחשה אפופטוזה של נויטרופיליה.

התוצאות דומות למחקר אחר שנערך בעכברים שבו גם הוכח כי יש לטיפול מוקסה השפעה חיובית על תהליכי תיקון של אפיתל המעי, ושל ירידה ברמות TNF-αפרו-דלקתי, ושל הקולטנים שלו (TNFR1 i TNFR2) ברירית מעי.

השפעה דומה של טיפול מוקסה על התחדשות דופן המעי תוארה במאמר אחר שפורסם בשנת 2011. כמו במחקרים הקודמים, נצפתה הפחתה במספרם של תאי האפיתל האפופטוטיים במעי, וכמו כן, הפעלת רגנרציה על נזקים שנגרמו עקב התהליכים הדלקתיים. נוסף על כך נצפתה הופעה משמעותית של OCLUDINE , CLAUDINE-1 וZO-1 (חלבון המרכיב צמתים תוך תאיים מוצקים האחראים על איטום המעיים).

חוץ מניסויים בבעלי חיים, ההשפעה של הטיפול במוקסה בחולים עם קוליטיס כיבית אומתה. במחקר שפורסם בשנת 2009, נרשמה השפעה של הטיפול מוקסה על הפחתה בביטוי mRNA לציטוקינים פרו-דלקתיים IL-8 וICAM-1  וגם בהפעלתו של תהליך שיקומי שבדופן המעי.

  • reversion of histological changes:
    – swelling of mucous membranes
    – erosion of epithelium,
    – ulcers
  • reduction of intestinal wall infiltration by inflammatory cells
  • induction of intestinal wall regeneration ( covering ulcerations with epithelium)
  • ↑ amount of physiological bacteria
  • ↑expression of ocludine, Claudine-1 and ZO-1 – proteins composing intra cell solid junctions
  • ↓ amount of pathological bacteria
  • ↓ levels of pro-inflammatory cytokines  (IL-1β, IL-6, IL-12 i TNF-α)
  • ↓ apoptosis of intestinal epithelium cells
BIBLIOGRAPHY

1  Lozano, R et al. “Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010”. Lancet Dec 15, 2012, 380 (9859): 2095–128

2 Opheim R, Bernklev T, Fagermoen MS, Cvancarova M, Moum B. „Use of complementary and alternative medicine in patients with inflammatory bowel disease: results of a cross-sectional study in Norway.” Scand J Gastroenterol. 2012 Dec;47(12):1436-47. doi: 10.3109/00365521.2012.725092. Epub 2012 Sep 25.

3 Fernández A, Barreiro-de Acosta M, Vallejo N, Iglesias M, Carmona A, González-Portela C, Lorenzo A, Domínguez-Muñoz JE „Complementary and alternative medicine in inflammatory bowel disease patients: frequency and risk factors”. Dig Liver Dis. 2012 Nov;44(11):904-8. doi: 10.1016/j.dld.2012.06.008. Epub 2012 Jul 12

4 Ji J, Lu Y, Liu H, Feng H, Zhang F, Wu L, Cui Y, Wu H „Acupuncture and moxibustion for inflammatory bowel diseases: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials.” Evid Based Complement Alternat Med. 2013;2013:158352. doi: 10.1155/2013/158352. Epub 2013 Sep 24.

5 G. Y. Zhou and J. H. Jin, “Effect of electroacupuncture plus moxibustion combined with medicine on ulcerative colitis,” Chinese Archives of Traditional Chinese Medicine, vol. 26, no. 9, 2069–2071, 2008.

6 S. Joos, B. Brinkhaus, C. Maluche et al., “Acupuncture and moxibustion in the treatment of active Crohn’s disease: a randomized controlled study,” Digestion, vol. 69, no. 3, pp. 131– 139, 2004.

7 Joos S, Wildau N, Kohnen R, Szecsenyi J, Schuppan D, Willich SN, Hahn EG, Brinkhaus B. „Acupuncture and moxibustion in the treatment of ulcerative colitis: a randomized controlled study.” Scand J Gastroenterol. 2006 Sep;41(9):1056-63.

8 Mu J P, Wu H G, Zhang Z Q, Liu H R, Zhu Y, Shi Z, Wang X M.  „Meta-analysis on acupuncture and moxibustion for treatment of ulcerative colitis.” Chinese Acupuncture and Moxibustion 2007; 27(9): 687-690

9 Lee DH, Kim JI, Lee MS, Choi TY, Choi SM, Ernst E. „Moxibustion for ulcerative colitis: a systematic review and meta-analysis”BMC Gastroenterology 2010, 10:36  doi:10.1186/1471-230X-10-36

THE AUTHOR